הסכמי הסגרה לישראל במסגרת החוק הפלילי

 

ההליך של הסגרת עבריינים ממדינה למדינה הוא הליך משפטי פלילי, במסגרתו ניתן "להעביר" ממדינה אחת לשנייה אדם שביצע עבירה או נחשד בביצוע עבירה במדינה אליה הוא מוסגר. עורך הדין הפלילי מיקי חובה מסביר ומרחיב במאמר זה על הסכמי ההסגרה של מדינת ישראל.

ההליך המשפטי

ההליך המשפטי של הסגרת מבוקשים כרוך, בראש ובראשונה, בהסדר רשמי בין שתי מדינות המאפשר את שיתוף הפעולה ביניהן. אם וכאשר מוגשת בקשת הסגרה בין מדינה אחת לשניה, עבור מבוקש שנמצא בשטחה, נפתח הליך משפטי מורכב שבסופו המבוקש עשוי להיות מוסגר למדינה המבקשת את ההסגרה, אך המדינה רשאית גם לסרב לכך, ומייד נראה מתי.

תושבי ישראל היקרים

במקרה שיש בין המדינות הסכמי הסגרה, ישראל יכולה להסגיר לידי מדינה אחרת גם אזרחים ישראלים, המבוקשים בה למטרת העמדה לדין או ריצוי עונש, בתנאי שהעבירה נחשבת לעבירה על החוק בשתי המדינות. לדוגמא: אם בניו זילנד אסור לקלל את המלכה, אך בישראל לא מדובר בעבירה על החוק, לא יוסגרו לניו זילנד אזרחים ישראלים שמאשמים בעבירה זו. כדי לאפשר את ההסגרה, המדינה המבקשת אותה מתחייבת להשיב את האזרח הישראלי לישראל לשם ריצוי העונש. בנוסף, על העבירה אותה ביצע המבוקש להיות כזו שאילו הייתה נעשית בישראל העונש המינימלי עליה היה שנת מאסר. על עבירות פחותות מכך אין הסגרה מישראל למדינות אחרות. 

עבירה ברת הסגרה

על פניו נדמה שאם מבוקש נמלט למדינה איתה אין לישראל הסכם הסגרה, או מגיע לישראל ממדינה שאין איתה הסכם הסגרה, אי אפשר לתפוס אותו. עבור מקרים אלה בדיוק ישנם הסכמי הסגרה אישיים, ספציפיים למקרה כזה או אחר, כך שעדיין ניתן להסגיר את המבוקש. עבירות בגינן ניתן להסגיר לישראל כל אדם מכל מדינה, גם אם אין איתה הסכמי הסגרה הם עבירות של פשעים נגד האנושות, סחר בעבדים, פשעי מלחמה ושוד בלב ים.

מתי לא תתבצע הסגרה

במידה והעבירה בעקבותיה נעשתה בקשת ההסגרה היא עבירה עליה יש עונש מינימום של פחות משנת מאסר, לא תבוצע הסגרה. בנוסף, נמנעת ישראל מלהסגיר אזרחים ישראלים למדינות בהן ידוע כי מערכת המשפט מסואבת ונגועה בשחיתות, ואין לישראל הסכמי הסגרה עם מדינות אלה. המחיר הוא, כמובן, שמדינות אלה עשויות להוות מקלט לפושעים המבוקשים בישראל. הימנעות נוספת מהסגרת אזרחים ישראלים היא כאשר העבירות עליהם האזרח מבוקש עשויות להוביל לגזר דין מוות, ולכך ישראל לא מסכימה.

אל תפשעו, לא תוסגרו

מכל האמור לעיל ניתן להבין כי כמעט תמיד ניתן להסגיר מבוקשים ממדינה למדינה, ולמרות שמדובר בהליך משפטי מורכב, הוא אפשרי במידה והמדינה רוצה בכך. העצה הכי טובה שאני יכול לתת לכם בנושא ההסגרה היא לא לבצע פשעים. לא בישראל ולא בשום מקום אחר בעולם.

עבירות סמים - עדיף לא להיות שם

 

"פקודת הסמים המסוכנים" היא שמו הכולל של החוק העוסק בעבירות סמים במדינת ישראל. מצד אחד זה נשמע מאיים, ומצד שני רוב האנשים אינם מבינים את משמעותו. עורך הדין מיקי חובה, עורך דין פלילי בעל ניסיון רב בייצוג נאשמים בעבירות סמים, קורא לכם לא להשתמש בסמים, ומנסה לעשות עבורכם סדר בלשון החוק.

אסור זה אסור

החוק אוסר על אחזקת סמים. רשימת הסמים האסורים מתעדכנת לעיתים תכופות למדי וכוללת את כל שמות הסמים שאתם עשויים להכיר, סמים שאתם לא מכירים ואת כל סוגי השמות שלהם. בשנים האחרונות מאותגר החוק תדיר בשל הסמים שנקראים "סמי פיצוציה" – בכל פעם שיוצא סם חדש, הוא מוכנס לאחר זמן מה לפקודת הסמים, מורד מהמדפים ואת מקומות תופסת וריאציה חדשה שעדיין לא מופיעה בפקודה, וחוזר חלילה. לכן, אל תופתעו כשעוצרים אתכם על אחזקת ג'וינט אחד או שלושה כדורי אסטזי. מחינת החוק היבש אסור זה אסור.

האם מותר להחזיק סמים בתנאים מסוימים?

היחידים שמותר להם להחזיק סמים מסוימים מאוד ובהרכבים מסוימים מאוד הם רוקחים, וטרינרים ורופאים. בשנים האחרונות, עם השימוש בקנאביס הרפואי, ישנם אנשים מסוימים שקיבלו היתר להחזיק כמויות מסוימות של קנאביס רפואי. יש לציין שגם אנשים אלה עדיין חייבים לנהוג לפי החוק, ולאחר עישון הקנאביס אין לנהוג, לדוגמא.

אין דבר כזה לשימוש עצמי

משתמשים רבים בסמים טועים לחשוב שכאשר מדובר בסמים לשימוש עצמי לא מדובר בעבירה. משתמשים יקרים, מדובר בעבירה ועוד איך. כאמור, החוק אוסר על החזקת סמים, נקודה. ההבדל היחיד בהגרה הוא בענישה. מי שמחזיק בסמים לשימוש עצמי יכול להיענש במקסימום 3 שנות מאסר, ומי שמחזיק בסמים שאינם לשימוש עצמי יכול להיענש בעד 20 שנות מאסר. יש לציין כי חובת ההוכחה כי מדובר בסמים לשימוש עצמי היא על הנאשם, ומערכת המשפט מניחה באופן אוטומטי כי מדובר בסמים שלא לשימוש עצמי עד שמוכח אחרת

מצא את ההבדלים

מבחינת החוק היבש ההבדל היחידי בין סוגי הסמים השונים הוא הכמות המוגדרת ככמות לשימוש עצמי. בכל זאת, בבתי המשפט ישנה אבחנה ברורה בין סמים הנחשבים כ"קלים", כמו מריחואנה וחשיש, לבין סמים "קשים" כמו הרואים וקוקאין. בית המשפט מחמיר הרבה יותר עם מחזיקי סמים קשים, וכך גם המשטרה.

האכיפה המשטרתית

כאמור, לשון החוק היבש אינה מבחינה בין סוגי הסמים והכמויות, וכל מי שנתפס כשברשותו סם כזה או אחר אמור להיעצר. בכל זאת, בצורה לא רשמית, הן משטרת ישראל והן מערכת המשפט מקלים בשנים האחרונות על מחזיקי סמים בכמות קטנה, בעיקר כאשר מדובר בסמים קלים. יחד עם זאת, לא כדאי לסמוך על כך, שכן לא מדובר במדיניות רשמית, והדרך הטובה ביותר להימנע מלהסתבך היא לא להשתמש בסמים.

כל מה שחשוב לדעת על ייצוג משפטי של נאשמים בעבירות אלימות

רמת האלימות הכללית בחברה עולה כל העת, ועבירות אלימות הגיעו לראש הרשימה הלא מכובדת של העבירות הפליליות. את מציאת הסיבה לאווירה האלימה נשאיר לסוציולוגים, אבל מתוך הכרה בעובדה שאלימות היא במקרים רבים הפתרון המיידי אליו אנשים פונים, כדאי שנדע כמה דברים על ייצוג משפטי של נאשמים בעבירות אלימות.

עורך דין עבירות אלימות

הקלות של האלימות

כאמור, אנשים רבים בוחרים באופן אינסטינקטיבי באלימות בשעת כעס, פחד או מצוקה. המניע למעשה אינו משנה לצורך העניין, אצל כל אחד הטריגר יכול להיות שונה, אך התוצאה דומה – אישום בעבירת אלימות. בני נוער משתכרים והולכים מכות, שכנים מתווכחים על חניה ושולפים סכינים. כולנו מכירים את הסיטואציות האלה וכולנו עשויים למצוא את עצמנו חלק מהן. אם נפגעתם בעבירת אלימות, פנו למשטרה מייד. אם אתם חשודים בעבירות אלימות כדאי שתקראו את המאמר הזה.

מהי עבירת אלימות

המונח עבירות אלימות  כולל בתוכו קשת רחבה של עבירות שבמסגרתן נעשה שימוש בכוח. אם האשימו אתכם בעבירת אלימות, נסו לוודא מהי בדיוק העבירה בה אתם מואשמים – דין דקירה אינו כדין אגרוף, ודין איומים אינו כדין תקיפה למטרות חבלה, על אף שכולן עונות לאותה הגדרה רחבה של אלימות.

חשיבות הנסיבות

החוק מעניק חשיבות רבה לנסיבות האירוע, וישנן נסיבות מקילות בכל עבירה כמעט. במקרה של עבירות אלימות ישנה התחשבות בנסיבות בהן מדובר בהגנה עצמית, באיום על חיי מבצע העבירה במידה ולא יבצע אותה, בביצוע עבירה מתוך שכרות ועוד. שיתוף עורך הדין בכל פרטי המקרה חשוב ביותר וקריטי להצלחת עבודתו בהגנה על הנאשם.

שכירת עורך דין פלילי

כמובן שברגע בו מודיעים לכם על החשד נגדכם יש לשכור עורך דין פלילי שיעזור לכם למזער את הנזקים. חלק מתפקידו של עורך הדין הוא להפחית את חומרת העבירה בה אתם נאשמים. כדאי לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין מומחה בפלילים עוד לפני הגעה לחקירה הראשונית, כדי שתגיעו אליה מוכנים. מעבר לכך חשוב מאוד להיעזר בעורך דין פלילי מומחה ומנוסה. בשל גל האלימות הגואה בארץ ובעולם נוטה בית המשפט להחמיר יותר עם נאשמים בעבירות אלימות, ורק עורך דין מיומן יכול לסייע לכם למזער את הנזקים.

על נוכחותו של עורך דין במהלך חקירה

מי שמכיר את העולם הפלילי מסרטים אמריקאים מכיר את זכותם של הנחקרים לנוכחותו של עורך דין במהלך החקירה, אבל המציאות בישראל רחוקה מכך. מי שמוצא את עצמו בחקירה בפעם הראשונה וללא כל הכנה מוקדמת עשוי להיות מופתע ממהלך הדברים ובעיקר מחוסר נוכחותו של עורך הדין מטעמו בחקירה. על הבעייתיות שבמצב זה במאמר שלפניכם.

זכויות הפרט

כאמור, החוק בישראל אינו מחייב נוכחות עורך דין מטעם הנחקר בחקירה. המשמעות של זה היא כי החוקרים יכולים להפעיל לחץ גדול על הנחקר ואף להשתמש בשיטות פסולות מבחינה אתית וחוקית כדי להשיג הודאה או הפללה עצמית, ולמעשה פועלים בניגוד לזכויות הפרט הבסיסיות במדינה דמוקרטית. ראוי לציון כי אם מהלך החקירה אינו חוקי והדבר מתגלה, ההודאה בפשע יכולה להיות מבוטלת על ידי בית המשפט, מה שלא קורה הרבה, וגם כאשר הוא קורה, המחיר שהנאשם כבר שילם הוא גבוה מאוד.

לבד

מי שעבר חקירה, גם אם לא היה נאשם בעצמו, יודע עד כמה הסיטואציה הזו קשה. מי שעומד בסיטואציה של חקירה בפעם הראשונה מוצא עצמו מפוחד, ללא שום יכולת לאמוד את המצב לאשורו ולהבין את השלכותיו. חוקרי המשטרה מנצלים את חוסר הידע של הנחקרים, כמובן, ואת היעדר נוכחותו של עורך דין מטעמם, ומצליחים להוציא מידע מהנחקרים במרמה או בהפחדה. לעיתים קרובות מדי נחקרים מודים בפשעים שלא ביצעו או קושרים את עצמם שלא במודע לפשעים שאין להם קשר אליהם מתוך הלחץ שהם נמצאים בו. הניסיון לחזור בהם לאחר מכן, לאחר שהתייעצו עם עורך הדין שלהם, אינו פשוט ולעיתים מסבך את המקרה עוד יותר.

עמדו על זכויותיכם

הבעייתיות של הרחקת עורך הדין מחדר החקירות ברורה אם כך, ובשום מקרה אין על המשטרה חובה לאפשר לו להיות נוכח בחקירה. מבחינתם עורך דין יכול רק להפריע. אולם אם הנחקר ידע את זכויותיו ויתעקש על שיחה עם עורך הדין שלו לפני החקירה, הוא יוכל לקבל הכנה מינימלית הנחוצה כל כך לפני חקירה, בעיקר אם זו פעם ראשונה. יש לציין שהמשטרה מאפשרת לקיים שיחת טלפון עם עורך דין לפני החקירה ברוב המקרים.

ישראל היא לא ארה"ב, עדיין

בארצות הברית החוקרים מחויבים ליידע את הנחקר כי יש לו זכות לשתוק וכי יש לו זכות לנוכחות עורך דין, ממש כמו שרואים בסרטים. בישראל, לעומת זאת, אין לנחקרים זכויות כאלה ולעיתים תכופות הם מאוימים כי אם לא ידברו הם ימצאו את עצמם במעצר, וכי אם ברצונם ללכת הביתה הם צריכים פשוט לספר מה שהם יודעים. עורכי הדין בישראל פועלים כדי לשנות את החוק, אך עד כה ללא הועיל, מכיוון שהמשטרה מפעילה לחץ כבד על בית המשפט בנושא זה. למשטרה נוח יותר לפעול בצורה כזו כיוון שהיא מצליחה להשיג מידע רב יותר והפללות רבות יותר, גם אם בניגוד לחוק ובמחיר של פסילת חלק מהעדויות ודיונים ארוכים על חוקיות החקירה. למעשה, נוכחותו שלעורך דין במהלך החקירה תייעל את כל ההליך המשפטי מתחילתו ועד סופו וחבל שהחוק אינו מיושם כבר עכשיו.